יום שלישי, 13 באפריל 2021

כתב אישום נגד רופא "מעשה שעלול להפיץ מחלה"

 פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) הגישה לפני זמן קצר כתב אישום לבימ"ש השלום ברמלה נגד מחמוד ג'בארין והדיל עומרי, רופא ואחות, בגין עשיית מעשה שעלול להפיץ מחלה ברשלנות.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!

עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד נטע פוניס- אלהרר, במועד הרלוונטי הנאשם עבד כרופא משפחה בקופת חולים כללית ושימש כרופא המשפחה של הנאשמת, שהינה אחות. במסגרת עבודתו, בעת התפרצות נגיף הקורונה, הוסמך הנאשם, בין היתר, לפעול בהתאם להנחיות משרד הבריאות, להפנות אזרחים למתן בדיקות לזיהוי נגיף הקורונה, לעדכן חולים מאומתים על כניסתם לבידוד, ומתן אישורי החלמה לעומדים בקריטריונים למען יציאה מבידוד. בין הנאשם לבין דודה של הנאשמת קיימים קשרי חברות קרובים.

במועד שאינו ידוע במדויק, התחתנה הנאשמת, והיא ובן זוגה הזמינו כרטיסי טיסה ל- 23.10.20 ליוון. ב- 20.10.20, במסגרת ההיערכות לטיסה, נערכה לנאשמת בדיקת קורונה במסגרתה התגלה כי היא נושאת בגופה את הנגיף.

ב- 21.10.20, במסגרת תפקידו כרופא המשפחה ובעקבות התוצאה החיובית, שוחח הנאשם עם הנאשמת והסביר לה את הכללים אליהם היא נדרשת בהתאם להנחיות משרד הבריאות וכי עליה להיכנס לבידוד.

חרף זאת, בהמשך אותו היום, סמוך לשעה 13:00 ובניגוד להנחיות שקיבלה, הגיעה הנאשמת למרפאה וערכה בדיקה נוספת לגילוי נגיף הקורונה. הנאשמת פנתה למרפאה על דעת עצמה, ולא יידעה אף אחד במרפאה בדבר היותה נשאית של הנגיף. במעשיה עלולה הייתה להדביק אחרים ולסכן את בריאותם. באותו המועד, סמוך לשעה 20:30, התקבלה תוצאת הבדיקה השנייה של הנאשמת, לפיה אינה נושאת בגופה את הנגיף. נוכח בדיקה זו, ובהסתמך עליה, פנתה הנאשמת באמצעות דודה לנאשם, והשניים העבירו לו את התוצאה השלילית של הנאשמת, על מנת שיוכל להנפיק לנאשמת אישור החלמה, והיא תוכל לצאת מן הארץ לטיסה שקבעה.

ב- 23.10.20, טרם קבלת אישור ההחלמה, יצאה הנאשמת מביתה והגיעה לנתב"ג במטרה לעלות על טיסתה.  בדלפק משרד הפנים, עוכבה הנאשמת, לאחר שנמצאה במערכת כמחויבת בבידוד בשל היותה חולת קורונה. בתגובה, יצרה הנאשמת קשר עם הנאשם וביקשה ממנו להנפיק לה אישור החלמה במקום.

הנאשם, בהסתמך על דברי הנאשמת, הנפיק לה אישור החלמה בניגוד להנחיות משרד הבריאות וחרף העובדה כי באותה עת הייתה הנאשמת עדיין מחויבת בבידוד והדבר היה ידוע לו. התנהלות הנאשמת והאישור שהוצא בניגוד להנחיות, עוררו את חשדם של השוטרים שהגיעו למקום, והנאשמת נלקחה לחקירה ונמנעה מלעלות לטיסתה. בהמשך, בבירור שנערך עלה כי בדיקתה השנייה של הנאשמת הייתה שגויה וכי היא אכן נושאת בגופה את הנגיף. ב- 1.11.20 ערכה הנאשמת בדיקה שלישית במסגרתה עלה כי היא עודנה נושאת בגופה הנגיף.

על פי כתב האישום, הנאשם לא נהג כפי שרופא סביר מן היישוב במקומו היה נוהג בנסיבות העניין; לא בירר את טיב הבדיקה שהועברה אליו על ידי הנאשמת, והפיק אישור החלמה שלא בהתאם להנחיות משרד הבריאות. במעשיו עלול היה לסכן את בריאותם של אחרים; הנאשמת לא נהגה כפי שאדם סביר מן היישוב היה נוהג בידיעה כי הוא נושא בגופו את הנגיף והפרה הנחיות משרד הבריאות. הנאשמת הלכה לבצע את הבדיקה השנייה כשהיא מחויבת בבידוד ולא דיווחה לאף אדם במרפאה כי הינה נשאית של הנגיף. הנאשמת התכוונה לצאת מן הארץ בניגוד להנחיות משרד הבריאות, כשהיא עודנה מחויבת בבידוד.

 


עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

יום רביעי, 7 באפריל 2021

תביעה ייצוגית, חוסר תום לב ומאות מיליוני שקלים

  שנת 2020 שתיזכר כשנת הקורונה הראתה עליה משמעותית של פתיחת הליכי בקשות לניהול תביעות ייצוגיות, כאשר באותה הזמן ובמקביל כמות ההליכים החדשים באופן כללי שהוגשו לבתי המשפט ירדה משמעותית.

לפני שנים לא רבות, חלה בישראל רפורמה בהליכי התביעות הייצוגיות שנועדה לצמצם את כמות התביעות הייצוגיות וכללה בין היתר הטלת אגרה בסך של אלפי שקלים על מגישי התביעות הייצוגיות, אך מסתבר, שגם רפורמה זו הצליחה להאט את שצף הבקשות לניהול תביעות ייצוגיות רק לזמן קצר.

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק פורטל עורכי דין נועם קוריס

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס: האם התביעות הייצוגיות ישנו את כללי המשחק ?

עו”ד נועם קוריס: על תביעה ייצוגית, האשטאג ופוסט קורונה

עו"ד נועם קוריס על תביעה ייצוגית ומיליוני שקלים לציבור - מיינט הרצליה

עו"ד נועם קוריס - צבע אדום מבזק לייב

עו”ד נועם קוריס – כותב על תביעה ייצוגית

בהתאם לדין בישראל, פנקס התובענות הייצוגיות אמור להכיל את כל הבקשות שהוגשו לניהול תביעות ייצוגיות בישראל ובין אלפי הבקשות לניהול תביעות ייצוגיות שמוגשות מדי שנה על ידי תובעים רבים ושונים ניתן למצוא הרבה שחקנים חוזרים אך גם לא מעט שחקנים חדשים.

באופן עקרוני כל אחד להגיש בקשה לניהול תביעה ייצוגית. אם החלטת לתקן את העולם או סתם להתעשר באמצעות הגשת תביעה ייצוגית אז אספר לך שראיתי לצערי לא מעט הליכי תביעה ייצוגית שהיו יכולים להביא לציבור תועלת רבה, פיצויים משמעותיים ושינוי אמיתי של המציאות אבל בגלל ניהול משפטי לא נכון הסתיימו בלא כלום.

בתיק אחד שטיפלתי (באותו עניין ייצגתי את הגנת הנתבע) ניתן לאחר כמה שנות התדיינות בבית המשפט פסק דין שקבע שלמרות שלכאורה התובע צודק ולמרות שלכאורה יש מאות אלפי אנשים שנפגעו- עדיין בית המשפט לא יאשר תביעה שהוגשה ונוהלה בצורה רשלנית.

נפגשתי גם בתיקים של תביעות ייצוגיות שבהם התובע או יותר נכון עורך דינו של התובע ממש שיבשו בהתנהלות רשלנית לכאורה את התביעה, והפסידו עבור כלל הציבור סכומים ניכרים שלבסוף לא חולקו לציבור- בעיקר בגלל ניהול משפטי כושל.

יש תביעה אחת שהוגשה נגד אחת מחברות המזון הגדולות בגין מכירת מוצרים במשקל נמוך משמעותי מהמשקל שפורסם על אריזותיהם.

הייתה על אותה חברה אפילו כתבה גדולה בטלוויזיה של תוכנית תחקירים מוכרת שהראתה בצורה מאוד ברורה שאותה חברה מוכרת לנו אזרחי ישראל הרבה פחות מוצר ממה שכתוב על האריזה.

באותו עניין, התובע ניסה להסתמך רק על הכתבה בתוכנית התחקירים ובית המשפט קבע שככה, רק על סמך תוכנית טלוויזיה לא ניתן לאשר תביעה ייצוגית.

אם למשל, היה אותו תובע מצרף חוות דעת של מעבדה מוכרת ששקלה בעצמה את המוצרים והשתכנעה שאכן המוצרים נמכרו במשקל נמוך יותר ממה שנכתב על האריזה אז יש להניח שהתביעה הייתה מתקבלת ושכל אחד מצרכני אותה חברה היה מקבל פיצוי על חסרון הכיס שנגרם לו.

אל תבינו לא נכון, גם אותו תובע ועורך דינו שעשו עבודה רשלנית רק הפסידו מזה בגלל שבמקום לקבל תגמול נאה על הצלחת התביעה הייצוגית שהגישו הם עוד נאלצו לשלם את הוצאות אותה חברה שנתבעה.

כתבתי על הנושא כבר כמה טורים, ועל כך שכל אחד יכול להפוך למיליונר באמצעות הגשת תביעה ייצוגית. בין אם אתה לוחם חברתי שמבקש לתקן עוולות צרכניות ולפעול לטובת ציבור רחב של נפגעים ובין אם הוא רק מחפש את הכסף הגדול של עולם המשפט.

כל אדם שנפגע מעוולה צרכנית אפילו בפגיעה של שקלים בודדים יכול לכאורה לבקש לנהל תביעה ייצוגית ולייצג גם מיליוני אחרים שנפגעו מאותו העניין, אפילו בלי לשאול לדעתם של מיליוני הנפגעים האחרים ובמקרים רבים אף מבלי שידעו על כך.

החוק מאפשר להגיש תובענה נגד עסקים וגם נגד רשויות ציבורית, למשל כדי להשיב  סכומים שהרשות גבתה שלא כדין, כמס, כאגרה או כתשלום חובה אחר. אולם נקבעו לכך סייגים שונים. בנוסף, בית המשפט לא יאשר תובענה ייצוגית נגד רשות אם הרשות הודיעה כי לא תגבה עוד את התשלום שבגללו הוגשה הבקשה ואם הוכח לבית המשפט כי היא אמנם עשתה כך .

בנושאים אחרים, החוק מאפשר מספר עניינים בהם רשאי אדם להגיש תביעה ייצוגית והבולטים שבהם הינם עניינים שבין צרכנים לעסקים, בין לקוחות לבנקים, בין חברות הביטוח וקרנות הפנסיה לבין המבוטחים, ובשנים האחרונות גם בין נמעני הודעות פרסומיות בלתי רצויות- לבין המפרסמים באותן הודעות.

בשנת 2016 למשל, במסגרת 10 התביעות הייצוגיות הגדולות ביותר שהסתיימו, הושבו לציבור 433 מיליון שקל; והגמול הממוצע ששולם לתובעים הייצוגיים עצמם עמד על-סך של 738 אלף שקל - 1.7% מסכום הזכיות.

בשנת 2017 הוחזרו לציבור כ 200 מיליון ₪ רק במסגרת 10 הסדרי הפשרה הגדולים שהושגו, שכר-הטרחה הממוצע שנפסק לעורכי הדין דרך אגב- עמד על כ-3.1 מיליון שקל והגמול הממוצע לתובעים הייצוגיים עמד על כ-1.4 מיליון שקל.

סך הכספים שהושבו לציבור במסגרת הליכי תביעות ייצוגיות שהסתיימו ב- 2018 מסתכם ב-425 מיליון שקל. את הנתח המרכזי תופסות תביעות בתחום הצרכנות שהפיצוי הכולל בהן הסתכם ב-272 מיליון שקל. אחריהן השבה מרשויות שהסתכמה ב-35.5 מיליון שקל ולאחר מכן הבנקים וחברות הביטוח שנאלצו לשלם כ-55 מיליון שקל.

במסגרת תביעה ייצוגית שנוהלה נגד חברות "מאגרי-בנייה" ו"מ.ת.מ מבני תעשייה ומלאכה", ניתן פיצוי בסך של כ-25.3 מיליון שקל לחברי הקבוצה מהציבור, ושולם גמול של כ-1.7 מיליון שקל לתובעים הייצוגיים - גמול מהגבוהים שנפסקו לתובע ייצוגי יחיד בארץ עד כה.

באמצעות התגמול לאדם שנוטל על עצמו ומצליח כתובע ייצוגי, החוק בישראל אפילו מעודד במצבים מסויימים את אותה האכיפה האזרחית.

מנגנון התביעות הייצוגיות פועל כך, שהתובע המבקש לייצג את ציבור הנפגעים (התובע הייצוגי) מגיש את תביעתו האישית, ובמקביל  הוא מגיש בקשה לאשר את תביעתו כתביעה ייצוגית. על התובע הייצוגי להראות כי העילה  לתביעה מתאימה לקבוצה גדולה של אנשים שיש להם  מכנה משותף עם תביעתו שלו (שאלות משותפות של עובדה או משפט). הוא נדרש להוכיח כי הוא מתאים לשמש תובע ייצוגי, וכן חלים עליו תנאים נוספים שנקבעו בחוק.

במסגרת פשרה שאושרה בעבר בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד רשת יינות ביתן בגין שקילת האריזה יחד עם המוצר, הוביל בית המשפט לפשרה לפיה הרשת תפחית 25 גרם ממחיר עוף ובקר ארוזים כף שתוספת המשקל שהרשת תספק לצרכניה, תגיע לשווי של 2.5 מיליון שקל שיחולקו לצרכנים

התובעים הייצוגיים, הצרכנים שהגישו את התביעה, קיבלו 87,750 ₪ ואילו עורכי דינם קיבלו כתגמול עוד 225 אלף שקל בתוספת מע"מ.

בשנים האחרונות גם קמו גופים צרכניים שונים ללא מטרות רווח, המסייעים בהוצאות המימון הנדרשות לצרכנים ולעורכי הדין העוסקים בתביעות הייצוגיות עוד בטרם בית המשפט מאשר את ניהול התביעה הייצוגית, להגיש ולנהל תביעות ייצוגיות שיביאו תועלת לציבור צרכני רחב.

מנגד, למשל בעניין פסגות הפחית בית המשפט את סכום התגמול ושכר הטרחה שנפסקו לתובעים, ואילו בעניין קולך -פורום נשים דתיות נ' רדיו קול ברמה בע"מ, הופחת סכום הפיצוי שנפסק נגד התחנה שכן "תיקון תופעת הדרת נשים בשידורי התחנה ע"י חיוב בפיצוי שתוצאתו תהיה סגירת התחנה והדרתו (לפחות הזמנית) של כל ציבור מאזיניו משוק התקשורת היא תוצאה בלתי סבירה ובלתי רצויה."

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.


 

יום רביעי, 24 במרץ 2021

עו"ד נועם קוריס ושות' לטובת עובדי הציבור - שינוי תנאי קופות הגמל לטובת עובדי הציבור

עו"ד נועם קוריס ושות' לטובת עובדי הציבור - שינוי תנאי קופות הגמל לטובת עובדי הציבור

עו"ד נועם קוריס  ושות' ב - ynet.co.il

התובע הייצוגי טוען באמצעות משרד עורכי דין נועם קוריס ושות', כי עמיתי הקופות הרלוונטיות שהפקידו ו/או העבירו כספים לידי בנק יהב ולהלמן אלדובי בין השנים 2004-2009,  יהיו זכאים לקבל החזר כספי. נזקם של התובעים מוערך בסך הכל  בכ-122 מיליון שקל.
לדברי עו"ד נועם קוריס המייצג את התובע היצוגי: "עד שנת 2004 החוק חייב את בנק יהב וחב' הלמן אלדובי לשלם ריבית לעמיתי הקופות החדשים וכך הם מפרסמים לציבור. בשנת 2004 שונה החוק והם כבר לא מחוייבים לשלם ריבית לפי החוק, אבל הם הפסיקו לשלם את הריבית, למרות שאת הפרסומים שלהם בתקנוני קופות הגמל הם לא שינו כבר 5 שנים".


עו"ד נועם קוריס בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס בלינקדין

עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג
עו"ד נועם קוריס בתפוז

יום חמישי, 14 בינואר 2021

אין קיזוז מס על מכירת מניות- למי שחדל להיות תושב ישראל

ערעור שהגיש תושב ישראל לשעבר לבית המשפט העליון בעניין שומות מס בהן חויב נדחה ברובו.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון
עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20
עו"ד נועם קוריס - כותב בישראל היום
בשנת 2007 מכר המערער את מניותיו בחברה אמריקנית שהחזיקה במלוא הון המניות של חברה-בת ישראלית, וקיבל בתמורה סך של כ- 3.5 מיליון ₪ בשני תשלומים בשנים 2008-2007. המשיב הוציא למערער שומות בצו בגין השנים האמורות, במסגרתן הלה חויב במס רווח הון בגין תמורת מכירת המניות בשל היותו תושב ישראל במועד מכירתן, ולחלופין - מכוח סעיף 100אלפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: הפקודה), המתייחס לנכס של מי שחדל להיות תושב ישראל.
המערער הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי (השופט ה' קירש), אשר קבע ביום 27.5.2015 כי המערער לא היה תושב ישראל במועד מכירת המניות והורה כי הדיון יוחזר לשלב ההשגה על מנת לאפשר למערער להמציא ראיות ואסמכתאות במספר סוגיות שהועלו על ידו (ע"מ 31489-01-13). בהתאם, קיים המשיב דיונים בהשגה עם המערער, בסיומם קבע למערער שומה בצו אשר חייבה אותו ב"מס יציאה" לפי סעיף 100א לפקודה.

המערער הגיש ערעור נוסף לבית המשפט המחוזי, אשר נדחה ביום 1.5.2018 (ע"מ 13807-01-17) (להלן: פסק הדין השני). בית המשפט (השופטת י' סרוסי) קבע בפסק הדין כי המערער חייב במס בישראל מכוח סעיף 100א לפקודה בגין רווח ההון שנוצר לו בשל מכירת מניותיו, וכי הוא איננו זכאי לקזז הפסדים כלשהם כנגד רווח ההון.
על פסק הדין השני הגיש המערער ערעור ולצדו בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין - היא הבקשה שלפני. נטען בבקשה כי הנזק שייגרם למערער כתוצאה מביצוע פסק הדין הינו "בלתי הפיך" נוכח מצבו הכלכלי הקשה, עד כדי סילוקו לרחוב. המערער לא צירף או הפנה לכל אסמכתא התומכת בטענתו זו.
המשיב סבור בתגובתו כי הבקשה אינה מצביעה על נזק ממשי ממנו עתיד לסבול המערער אם יקיים את פסק הדין, ודאי בנסיבות בהן המדינה היא הזוכה כך שלא קיים חשש שלא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו. לצד זאת, מסר המשיב כי הוא ער לחשש שהביע המערער כי "ייזרק לרחוב", אף שחשש זה לא הוכח, וציין כי הוא אינו מתנגד להסרת העיקול שהוטל על חשבון הבנק של המערער שמספרו 303-313816/53 המתנהל בבנק לאומי סניף 806.
בית המשפט העליון דחה את בקשתו של המערער וקבע שהכלל הוא שהגשת ערעור לא מעכבת את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984), והמבקש לעכב את ביצועה נדרש להראות כי אם לא יינתן עיכוב הביצוע המבוקש לא ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו. בנטל זה לא עמד המערער.
עם זאת, לאור הסכמת המשיב, קבע בית המשפט העליון שהעיקול על חשבונו של המערער כאמור– יוסר.
עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.