יום חמישי, 25 באוקטובר 2018

האגודה לזכויות האזרח דורשת לעיין בעתירת ידיעות אחרונות בענייני הועדה לאנרגיה אטומית


האגודה לזכויות האזרח דורשת לעיין בעתירת ידיעות אחרונות בענייני הועדה לאנרגיה אטומית
כבוד הרשם גלעד לובינסקי זיו מבית המשפט העליון אישר לאחרונה (17.10.18) את הסכמתה החלקית של המדינה לאפשר לאגודה לזכויות האזרח לעיין בתיק בית המשפט בו מנכ"ל הועדה לאנרגיה אטומית וגורמים נוספים נדרשו כמשיבים בעתירתם של ד"ר רונן ברגמן, יוסי ממן, הוצאת הארץ וידיעות אחרונות.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

עו"ד נועם קוריס: מפעיל אתר אינטרנט? - ערוץ 7

בקשת העיון בעתירה שהוגשה בבג"ץ  4081/07 בו המשיבים הנם בין היתר גם ראש המוסד, ראש השב"כ, מנכ"ל משרד ראש הממשלה ועוד גורמים נוספים אושרה כאמור לאחר שהמשיבים הודיעו כי אינם מתנגדים למתן רשות עיון של האגודה לזכויות האזרח.

הסכמת המשיבים ניתנה בכפוף לביצוע השחרה של מידע חסוי המופיע במסמך מסוים וכן בכפוף לכך שבשלב זה לא יימסר פרוטוקול הדיון (שכן הם טרם עיינו בו). למען שלמות התמונה ציין בית המשפט שמן המזכירות נמסר כי נערך בירור עם העותרים וכי הם הודיעו שאין בכוונתם להידרש לבקשת העיון.


באשר לסוגיית איסור הפרסום: על חלק מן ההחלטות השיפוטיות בהליך זה מופיעה הכותרת "איסור פרסום" ואילו על חלק אחר מן ההחלטות היא אינה מופיעה. המשיבים ציינו כי למיטב בדיקתם לא הוגשה בקשה לסווג הליך זה כ"איסור פרסום" ולא ניתנה החלטה על כך; וכי מכל מקום הם אינם מתנגדים להסרת איסור הפרסום, ככל שיש בכך צורך על מנת להיענות לבקשת העיון. גם בדיקה שנערכה על ידי גורמי בית המשפט לא העלתה שקיימת החלטה בדבר איסור פרסום של ההליך. ניתן להעריך, כי הכותרת המופיעה על גבי חלק מההחלטות נובעת מסיווג שניתן לתיק על ידי המזכירות בעת פתיחתו (מחמת הזהירות), ואשר לא שונה בהמשך הדרך. ודוק: עיון בהחלטות השיפוטיות עליהן מופיעה הכותרת האמורה מעלה בבירור כי הן אינן כוללות מידע רגיש. כך או כך, הכלל הוא כי איסור פרסום אין משמעו, בהכרח, איסור עיון שלא למטרת פרסום (בג"ץ 5699/07 יועז נ' היועץ המשפטי לממשלה, פיסקה 4 (23.4.2009); רע"א 8521/09 בירן נ' הרמולין, פיסקה 3 (29.11.2012)), ובענייננו העיון אכן אינו מתבקש למטרת פרסום.

נוכח האמור לעיל, בג"צ נעתר לבקשת העיון בכל הנוגע לכתבי הטענות ולהחלטות בהליך, וזאת בכפוף להשחרה המתבקשת על ידי המשיבים. למען הזהירות והסדר הטוב, קיבל בימ"ש את הצעת המשיבים והורה כי העיון לא יתבצע במזכירות בית המשפט. במקום זאת, המשיבים ימסרו למבקשת העיון את החומרים המותרים לעיון, וזאת לאחר ביצוע ההשחרה כאמור. מסירת החומרים תיעשה עד ליום 28.10.2018.

באשר לפרוטוקול: בעתירה התקיים דיון אחד ביום 13.1.2010 ופרוטוקול הדיון מופיע, כמקובל, במערכת "ניהול תיקים". יודגש, כי מעיון בפרוטוקול לא עולה אינדיקציה כלשהי לכך שהדיון התקיים בדלתיים סגורות. בנסיבות אלה ונוכח עמדת המשיבים, בית המשפט קבע כי המזכירות תמסור למשיבים, ללא דיחוי, עותק של הפרוטוקול. המשיבים יבחנו את הפרוטוקול, וככל שאינם מתנגדים למסירתו יצרפו אותו לחומר הנמסר על ידם בהתאם לאמור לעיל. ככל שהמשיבים מתנגדים למסירת הפרוטוקול, יגישו על כך הודעה מנומקת עד ליום 28.10.2018 ותינתן החלטה משלימה.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום חמישי, 18 באוקטובר 2018

הטיפ המשפטי ניתן לשלוח שאלות למדור


הטיפ המשפטי ניתן לשלוח שאלות למדור במייל kurislaw@gmail.com או לפקס 077-7060059

שאלה: נסעתי בכביש ברמזור ירוק ורכב שבא מהצד המשיך בנסיעה למרות שהיה לו רמזור אדום וקרתה תאונה עם נזק לשני הרכבים. עכשיו במשפט חברת הביטוח של הרכב שפגע ברכבי טוענת שעלי לשאת בחלק מהנזק לרכב בגלל "אשם תורם". האם יכול להיות דבר כזה ?

תשובה: תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה קובעת, שלא ינהג אדם בקלות ראש או בלא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות ובין השאר בסוג הרכב, במטענו, בשיטת בלמיו ובמצבם, באפשרות של עצירה נוחה ובטוחה והבחנה בתמרורים, באותות שוטרים, בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב הדרך.
חלק מחובת הזהירות הכללית המוטלת על כל נהג הינה גם מניעת תאונת דרכים כאשר נהג אחר טועה בכביש או עובר על החוק. ייתכן מצב בנסיבות מסויימות שלמרות שנסעת ברמזור ירוק והרכב השני נסע ברמזור אדום שתחויב באשם תורם במידה כולשהי בגין התאונה, בעיקר אם יכולת למנוע את התאונה ולא עשית זאת.
נועם קוריס עורכי דין ומגשרים

שאלה: נכנסתי לצומת בה היה תמרור של תן זכות קדימה ורכב שנסע עם זכות הקדימה עבר מאוד קרוב אלי אבל המשיך לנסוע. שוטר שהיה במקום רשם לי דו"ח על אי מתן זכות קדימה. האם הדו"ח חוקי ?

תשובה: תקנה 1 לתקנות התעבורה קובעת, שמתן זכות קדימה הינה אי המשכת הנסיעה או התחלתה כאשר על ידי כך עלול הנוהג ברכב הנדרש לתת זכות קדימה לנוהגים ברכב אחר לאלצם לסטות מקו נסיעתם או לשנות את מהירות נסיעתם.
יוצא מכך, שבמידה וגרמת לרכב האחר להאט את נסיעתו או אילצת אותו לסטות מדרכו בכדי למנוע התנגשות עימך- הרי שנראה שהדו" שרשם לך השוטר היה מוצדק בנסיבות העניין.

שאלה: האם כל פרסום שהנו אמת הינו פרסום לגיטימי לפי החוק, גם כאשר מדובר בפרסום שלילי ?

תשובה: למרות הנטייה לחשוב שמותר לפרסם כל דבר שהוא אמת, הרי שסעיף 4 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה 1965, בתיקון מס' 1 משנת תשכ"ז-1967, קובע אחרת, ודורש גם שיהיה בפרסום עניין ציבורי, באילו המילים:
"במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה שהדבר שפורסם היה אמת והיה בפרסום ענין ציבורי; הגנה זו לא תישלל בשל כך בלבד שלא הוכחה אמיתותו של פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש."