יום חמישי, 14 בינואר 2021

אין קיזוז מס על מכירת מניות- למי שחדל להיות תושב ישראל

ערעור שהגיש תושב ישראל לשעבר לבית המשפט העליון בעניין שומות מס בהן חויב נדחה ברובו.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון
עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20
עו"ד נועם קוריס - כותב בישראל היום
בשנת 2007 מכר המערער את מניותיו בחברה אמריקנית שהחזיקה במלוא הון המניות של חברה-בת ישראלית, וקיבל בתמורה סך של כ- 3.5 מיליון ₪ בשני תשלומים בשנים 2008-2007. המשיב הוציא למערער שומות בצו בגין השנים האמורות, במסגרתן הלה חויב במס רווח הון בגין תמורת מכירת המניות בשל היותו תושב ישראל במועד מכירתן, ולחלופין - מכוח סעיף 100אלפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: הפקודה), המתייחס לנכס של מי שחדל להיות תושב ישראל.
המערער הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי (השופט ה' קירש), אשר קבע ביום 27.5.2015 כי המערער לא היה תושב ישראל במועד מכירת המניות והורה כי הדיון יוחזר לשלב ההשגה על מנת לאפשר למערער להמציא ראיות ואסמכתאות במספר סוגיות שהועלו על ידו (ע"מ 31489-01-13). בהתאם, קיים המשיב דיונים בהשגה עם המערער, בסיומם קבע למערער שומה בצו אשר חייבה אותו ב"מס יציאה" לפי סעיף 100א לפקודה.

המערער הגיש ערעור נוסף לבית המשפט המחוזי, אשר נדחה ביום 1.5.2018 (ע"מ 13807-01-17) (להלן: פסק הדין השני). בית המשפט (השופטת י' סרוסי) קבע בפסק הדין כי המערער חייב במס בישראל מכוח סעיף 100א לפקודה בגין רווח ההון שנוצר לו בשל מכירת מניותיו, וכי הוא איננו זכאי לקזז הפסדים כלשהם כנגד רווח ההון.
על פסק הדין השני הגיש המערער ערעור ולצדו בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין - היא הבקשה שלפני. נטען בבקשה כי הנזק שייגרם למערער כתוצאה מביצוע פסק הדין הינו "בלתי הפיך" נוכח מצבו הכלכלי הקשה, עד כדי סילוקו לרחוב. המערער לא צירף או הפנה לכל אסמכתא התומכת בטענתו זו.
המשיב סבור בתגובתו כי הבקשה אינה מצביעה על נזק ממשי ממנו עתיד לסבול המערער אם יקיים את פסק הדין, ודאי בנסיבות בהן המדינה היא הזוכה כך שלא קיים חשש שלא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו. לצד זאת, מסר המשיב כי הוא ער לחשש שהביע המערער כי "ייזרק לרחוב", אף שחשש זה לא הוכח, וציין כי הוא אינו מתנגד להסרת העיקול שהוטל על חשבון הבנק של המערער שמספרו 303-313816/53 המתנהל בבנק לאומי סניף 806.
בית המשפט העליון דחה את בקשתו של המערער וקבע שהכלל הוא שהגשת ערעור לא מעכבת את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984), והמבקש לעכב את ביצועה נדרש להראות כי אם לא יינתן עיכוב הביצוע המבוקש לא ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו. בנטל זה לא עמד המערער.
עם זאת, לאור הסכמת המשיב, קבע בית המשפט העליון שהעיקול על חשבונו של המערער כאמור– יוסר.
עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום רביעי, 23 בדצמבר 2020

עשה שימוש ברובה תת-ימי כשאין בידיו רישיון דיג אישי

עשה שימוש ברובה תת-ימי כשאין בידיו רישיון דיג אישי
בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (הנשיא א' אברהם) בע"ח 25654-06-19 מיום 17.6.2019, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על החלטות בית משפט השלום בבית שאן (הנשיא ד' פורת) בת"פ 25697-02-19 מיום 9.6.2019 ומיום 22.5.2019

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס - כותב בביז פורטל
עו”ד נועם קוריס – כותב על תביעה ייצוגית
עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

נגד המבקש הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בבית שאן המייחס לו עבירה של דיג באמצעות רובה תת ימי ללא רישיון דיג, לפי סעיפים 3(4) ו-10(1) לפקודת הדיג, ועבירה של דייג והחזקה של דגים בגודל קטן מהמותר, לפי סעיפים 6(א) ו-9(א)(7) לתקנות הדיג, 1937 (להלן: התקנות).
על פי עובדות כתב האישום, ביום 6.8.2018 בשעות הצהריים דג המבקש דגים מסוג "דקר" יחד עם אדם נוסף מול חוף אכזיב. המבקש דג את הדגים באמצעות רובה דיג תת ימי כשאין בידיו רישיון דיג אישי, והחזיקם ברשותו אף שגודלם קטן מהמותר לפי התקנות.
ביום 22.5.2019 דחה נשיא בית משפט השלום את בקשת המבקש להעביר את מקום הדיון בעניינו מבית משפט השלום בבית שאן לבית משפט השלום בצפת, וזאת "משיקולים כלל מערכתיים ובכדי לקדם את הטיפול בתיק לטובת המתדיינים באופן מיטבי".

בקשת המבקש לעיון מחדש בהחלטה נדחתה ביום 9.6.2019, תוך שצוין כי בית משפט השלום בבית שאן מוסמך לדון בעניינו של המבקש לנוכח מקום מגוריו במחוז צפון בעיר צפת.
עוד נקבע כי בשים לב למכלול טענותיו של המבקש, לרבות מקום מגוריו, מגורי העדים ומקום ביצוע העבירה, ובהתחשב בשיקולים מערכתיים של ייעול וזירוז ההליכים לטובת כלל המתדיינים בתיק לא נמצאה הצדקה לשינוי ההחלטה מיום .22.5.2019
ערעוריו של המבקש על החלטות אלו נדחו בפסק דינו של בית משפט המחוזי מיום 17.6.2019
נקבע כי אף שמהחלטות בית משפט השלום לא עולה באופן מפורש מה הם אותם "שיקולים כלל מערכתיים" אשר נלקחו בחשבון לצורך הכרעה בבקשה, נראה כי הכוונה לנוהג הקיים לפיו המשיבה מרכזת את כלל כתבי האישום המוגשים על ידי משרד החקלאות במחוז צפון לפני בית משפט השלום בבית שאן.
עוד צוין כי בבקשה להעברת מקום דיון על בית המשפט לאזן בין שיקולים מערכתיים ונסיבותיו האישיות של המבקש – אולם אין בנסיבות המקרה דנן כדי להצדיק את העברת מקום הדיון.
מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי, במסגרתה שב וטוען המבקש כי יש להעביר את מקום הדיון בעניינו לבית משפט השלום בצפת. לטענתו, שגו הערכאות הקודמות משלא העניקו משקל מספק בהכרעותיהם לנסיבות המקרה ובכלל זאת למקום מגוריו ולמקום מגוריהם של עדי התביעה.
לשיטת המבקש, עניינו מצדיק מתן רשות ערעור שכן הוא מעורר סוגיה עקרונית באשר לשיקולים בהם התביעה רשאית להתחשב לצורך בחירת מקום הדיון. לגישתו החלטות הערכאות הקודמות עלולות לגרום לו לעיוות דין לנוכח המרחק הרב בין מקום מגוריו לבית משפט השלום בבית שאן אשר עלול להקשות עליו להגיע לדיונים.
לאחר עיון בבקשה ובנספחיה הגיע בית המשפט לכלל מסקנה כי דינהּ להידחות.
הלכה היא כי רשות ערעור "בגלגול שלישי" תינתן במשורה ובמקרים נדירים בלבד בהם מתעוררת סוגיה משפטית עקרונית רחבת היקף, או במקרים בהם עולה חשש מפני עיוות דין מהותי או אי צדק קיצוני שנגרם למבקש.
עניינו של המבקש אינו נמנה עם מקרים חריגים אלו.
חרף ניסיונו של המבקש לשוות לבקשתו נופך עקרוני, אני סבור כי היא אינה חורגת מדל"ת אמותיו של עניינו הפרטי (ראו והשוו: רע"פ 6314/04 שוורץ נ' מדינת ישראל .((8.7.2014)
בית משפט זה פסק זה מכבר כי בהעברת מקום דיון לפי סעיף 49 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 יש לאזן בין שיקולי יעילות של בתי המשפט ובין נוחיותם של הבאים בשעריו (רע"א 7549/11 מדינת ישראל נ' חאמד .((23.2.2012)טענות המבקש בבקשה ממוקדות כולן בסוגיה כיצד ראוי ליישם את אמות המידה שהותוו בפסיקה על עניינו הפרטי – והן אינן מעלות כל סוגיה עקרונית רחבת היקף.
זאת ועוד, אין סבור בית המשפט כי עניינו של המבקש מעלה חשש כלשהו לעיוות דין המצדיק מתן רשות ערעור בגלגול שלישי. אין חולק כי ההחלטה להותיר את מקום הדיון בבית משפט השלום בבית שאן עלולה להסב למבקש חוסר נוחות מסוים לנוכח המרחק ממקום מגוריו. אולם, בנסיבות העניין אין בכך כדי לפגוע בזכותו של המבקש להליך הוגן – וממילא אין כל חשש לעיוות דינו.
                                                                           

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.


יום שלישי, 31 במרץ 2020

כל הזמן»רשת קו עיתונות»עו"ד נועם קוריס

בית המשפט העליון הותיר על כנו עונש של השעייה בפועל מלשמש כעורך דין למשך 18 חודשים נגד עו"ד שהתחצף לשופטים והתבטא בצורה לא הולמת נגד חבריו

נועם קוריס סיקור פיגוע טרור

חיסול סולימאני ואיומי אירן על נקמה אכזרית, או סיקור של פיגוע רב נפגעים במרכז העיר המרכזית, במזרח התיכון, בארה"ב או באירופה, ארגון טרור רצחני, קיצוני יותר מקודמיו, אמירות חריפות של ראשי המדינה, התייחסות וסיקור בינלאומיים

הגנת 'תום לב' בתביעת 'לשון הרע'

שאלה: האם ניתן להגיש תביעת הוצאת דיבה ולשון הרע בגין חקירת משטרה או תלונה שמישהו הגיש נגדי במשטרה ? תשובה: סעיף 15 (8) לחוק איסור לשון הרע קובע, כי קיימת הגנה למי שפעל בתום לב

אישום: שבר לו את האף וארובת העין

לפי כתב האישום, כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרמו למנוח חבלות חמורות בדמות שברים בעצם האף ומחיצת האף, שברים בדופן הפנימית של ארובת העין הימנית ובדפנות החיצוניות של הארובה השמאלית, שברים ברצפת הארובות משני הצדדים, שברים

רדף אחריו וירה בו ממרחק זעום

הנאשמים חסמו את רכבו של המנוח,  ירדו מהרכב  כשהם מחזיקים בידיהם נשקים. המנוח שהבחין בנאשמים והחל להימלט מהמקום בריצה. אחד הנאשמים – מוחמד החל לרוץ אחרי המנוח  ושניים מהם  נשארו ליד הרכב כשהם  מאיימים  באמצעות

שימוע לעושקי האשראי בטלפון

בהתאם לתכנית המרמה, הוצג בפני הקורבנות כאילו הינם חברים במועדון של אחת מחברות המרמה ועל סמך מצג מטעה זה נדרשו הקורבנות בעילות שונות לשלם סך של אלפי שקלים

כתב אישום: הניחו מטעני חבלה

לפי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד שלי קוטין מפרקליטות מחוז תל אביב (פלילי), בתאריך 6.3.19 הוגש כתב אישום נגד אחמד עדס מיפו בגין רצח אשרף אבו קאעוד ז"ל ונגד ג'מיל עדס ועודי עדס בגין

הוא לא עורך דין – אבל 'מייצג' בבית משפט

שאלה: על פי חוק סדר הדין האזרחי ניתן לשלוח מייצג לדיון בבית המשפט. האם רק בתביעות קטנות, או שמא אף בתיק אזרחי? האם צריך ייפוי כח מיוחד, או מספיק חתימת המייפה? צילום ת.ז. שלו? תשובה:

יום שני, 9 במרץ 2020

תביעה ייצוגית? מי רוצה להיות מיליונר?


תביעה ייצוגית? מי רוצה להיות מיליונר?
מנגנון התביעות הייצוגיות במשפט הישראלי נותן אפשרות לכל אחד ואחת מאיתנו לפעול במסגרת תביעה ייצוגית לתיקון עוולות שונות, ולהיות זכאי לתגמול של מיליוני שקלים, בעבור הנכונות לנהל תביעה ייצוגית לטובת ציבור רחב.
תביעה ייצוגית יכולה להיות מוגשת על ידי אדם אחד שמבקש לייצג גם מיליוני אחרים אפילו בלי לשאול לדעתם על כך ובמקרים רבים אף מבלי שידעו על כך.
החוק מאפשר להגיש תובענה נגד עסקים וגם נגד רשויות ציבורית, למשל כדי להשיב  סכומים שהרשות גבתה שלא כדין, כמס, כאגרה או כתשלום חובה אחר. אולם נקבעו לכך סייגים שונים. בנוסף, בית המשפט לא יאשר תובענה ייצוגית נגד רשות אם הרשות הודיעה כי לא תגבה עוד את התשלום שבגללו הוגשה הבקשה ואם הוכח לבית המשפט כי היא אמנם עשתה כך.

בנושאים אחרים, החוק מאפשר מספר עניינים בהם רשאי אדם להגיש תביעה ייצוגית והבולטים שבהם הינם עניינים שבין צרכנים לעסקים, בין לקוחות לבנקים, בין חברות הביטוח וקרנות הפנסיה לבין המבוטחים, ובשנים האחרונות גם בין נמעני הודעות פרסומיות בלתי רצויות- לבין המפרסמים באותן הודעות.
בתביעה שהוגשה נגד מפעל הפיס וגופים נוספים ושעדיין מתנהלת בבית המשפט המחוזי בחיפה, אישר בית המשפט לשני תובעים ייצוגיים לייצג קבוצה לכאורה של מאות אלפי נמעני פרסומים מטרידים, בגדר תביעה שאושרה על סך של חמישים מיליון ₪.
אותם שני תובעים קיבלו מספר הודעות פרסומיות בלתי רצויות מגורמים שונים שפרסמו את הגרלות מפעל הפיס ועתה במידה וההליך המשפטי יסתיים בניצחונם המלא בתביעה, הם צפויים יחד עם עורכי דינם לזכות בפיצוי של עד כעשרה מיליון ₪.
בתביעה אחרת שמתנהלת בבית המשפט המחוזי בתל אביב, אישר לאחרונה בית המשפט את התביעה שהוגשה כבר לפני חמש שנים כתביעה ייצוגית, בסכום של 380 מיליון שקל. בתביעה נטען כי הראל אינה משלמת את כל התגמולים המגיעים למבוטחים בפוליסות ביטוח חיים ואובדן כושר עבודה וככל והתביעה תתקבל במלואה, צפויים התובע ועורך דינו בתביעה לקבל עד 76 מיליון ₪ כתגמול וכשכר טרחת עורכי דין, למרות שהמבוטח שהגיש את התביעה ניזוק לכאורה ממחדליה של הראל באופן אישי- רק באלפי שקלים בודדים.
בשנת 2016 למשל, במסגרת 10 התביעות הייצוגיות הגדולות ביותר שהסתיימו, הושבו לציבור 433 מיליון שקל; והגמול הממוצע ששולם לתובעים הייצוגיים עצמם עמד על-סך של 738 אלף שקל - 1.7% מסכום הזכיות.
במסגרת תביעה ייצוגית שנוהלה נגד חברות "מאגרי-בנייה" ו"מ.ת.מ מבני תעשייה ומלאכה", ניתן פיצוי בסך של כ-25.3 מיליון שקל לחברי הקבוצה מהציבור, ושולם גמול של כ-1.7 מיליון שקל לתובעים הייצוגיים - גמול מהגבוהים שנפסקו לתובע ייצוגי יחיד בארץ עד כה.
באמצעות התגמול לאדם שנוטל על עצמו ומצליח כתובע ייצוגי, החוק בישראל אפילו מעודד במצבים מסויימים את אותה האכיפה האזרחית.
מנגנון התביעות הייצוגיות פועל כך, שהתובע המבקש לייצג את ציבור הנפגעים (התובע הייצוגי) מגיש את תביעתו האישית, ובמקביל  הוא מגיש בקשה לאשר את תביעתו כתביעה ייצוגית. על התובע הייצוגי להראות כי העילה  לתביעה מתאימה לקבוצה גדולה של אנשים שיש להם  מכנה משותף עם תביעתו שלו (שאלות משותפות של עובדה או משפט). הוא נדרש להוכיח כי הוא מתאים לשמש תובע ייצוגי, וכן חלים עליו תנאים נוספים שנקבעו בחוק.
במסגרת פשרה שאושרה לאחרונה בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד רשת יינות ביתן בגין שקילת האריזה יחד עם המוצר, הוביל בית המשפט לפשרה לפיה הרשת תפחית 25 גרם ממחיר עוף ובקר ארוזים כף שתוספת המשקל שהרשת תספק לצרכניה, תגיע לשווי של 2.5 מיליון שקל שיחולקו לצרכנים

התובעים הייצוגיים, הצרכנים שהגישו את התביעה, קיבלו 87,750 ₪ ואילו עורכי דינם קיבלו כתגמול עוד 225 אלף שקל בתוספת מע"מ.

חשוב לומר, שלא כל עוולה צרכנית מקימה עילת תביעה ייצוגית וחשוב לא פחות לומר שמרבית התביעות הייצוגיות לא מתקבלות על ידי בתי המשפט.

בתחילת השנה גם, הוכנסה לחוק הוראה לפיה על התובע הייצוגי לשלם אגרת בית משפט שנעה בין חמשת אלפים ₪ ל חמש עשרה אלף ₪, וזאת בעיקר בכדי למנוע את הצפת בתי המשפט בתביעות שגויות ורשלניות שמפריעות להתנהלות הנתבעים ולא מביאות תועלת לצרכנים.

כדאי לשים לב, שבכל תביעה משפטית בית המשפט רשאי לפסוק הוצאות ותשלום שכר טרחת עו"ד לנתבע נגד התובע במקרה של דחיית התביעה. במקרה של תובענה ייצוגית סכום ההוצאות ושכ"ט עו"ד עלול  להיות עשרות אלפי שקלים: בין 10,000 ₪ ל-50,000 ₪.  

לפעמים התובע הייצוגי מבקש  לסגת מהתביעה לאחר שעיין בתגובת הנתבע והבין שאין סיכוי כי יזכה בתביעתו. במקרה זה התובע מבקש מבית המשפט למחוק את התביעה מבלי לפסוק הוצאות נגדו. לעתים הנתבע מסכים לבקשת התובע ואף מוותר על פסיקת הוצאות ושכ"ט


בינתיים, תעשיית התביעות הייצוגיות ממשיכה לפרוח בישראל, כך שביהמ"ש המחוזי בעיר לוד אישר לפני כשבועיים ניהול תביעה ייצוגית שהוגשה נגד ארבע חברות הביטוח הגדולות בישראל בהיקף כ-100 מיליון שקל, וזאת בגין גבייה לא חוקית של "הוצאות ניהול השקעה"

בית המשפט העליון גם המליץ בימים אלו לאשר תביעה ייצוגית נגד עיריית תל אביב מאחר והתובעים שילמו מראש את חשבון הארנונה השנתי שלהם ולא קיבלו את ההנחה המובטחת.

אותה בקשת אישור תביעה ייצוגית בעשרות מיליוני שקלים שמתנהלת עדיין בשם כל תושבי תל אביב קובעת שב-2012-2014 אזרחים ששילמו את הארנונה באמצעות הוראת קבע בבנק ציפו לקבל הנחה של 2%, כפי שלטענתם הבטיחה העירייה בפרסומים, אך הופתעו לגלות שלא קיבלו אותה בפועל.

כל תביעה ייצוגית שמוגשת בישראל גם נרשמת בפנקס התביעות הייצוגיות שפתוח לציבור ונועד בכדי למנוע הגשת תביעות זהות ומקבילות על ידי אנשים שונים בעניינם זהים.

בשנים האחרונות גם קמו גופים צרכניים שונים ללא מטרות רווח, המסייעים בהוצאות המימון הנדרשות לצרכנים ולעורכי הדין העוסקים בתביעות הייצוגיות עוד בטרם בית המשפט מאשר את ניהול התביעה הייצוגית, להגיש ולנהל תביעות ייצוגיות שיביאו תועלת לציבור צרכני רחב.
השבוע בעקבות תביעה ייצוגית שהגיש תייר בשם שון פירברג לבית המשפט המחוזי בירושלים—יחסכו מתיירים שבאים לישראל החל מהשנה מיליוני שקלים במצטבר. שכן בעקבות בקשה לאישור תביעה ייצוגית שהגיש פירברג ביולי 2018, שינתה רשות המסים את ההנחיות הנוגעות להחזרי מס לתיירים שרכשו מוצרים בעת ביקורם בישראל.

לפי ההנחיות, שנכנסו לתוקף בינואר 2019, סכום הרכישה המינימלי לקבלת החזר מע"מ לתיירים ירד מ–400 שקל ל–125 שקל, הבדל שישקף כאמור הפרש של מיליוני שקלים שבמקום להישאר בקופת רשות המיסים יוחזרו מעתה לתיירים, בצורה דומה למקובל במרבית מדינות העולם.

כל אחד יכול להרים את הכפפה, לפנות לעורך דין מתאים ולתקן יחדיו עוולות כלפי הציבור או חלקים מהציבור, ואולי בכלל להפוך להיות מזה מיליונר.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.

יום ראשון, 8 במרץ 2020

בג"צ דחה עתירה נגד מעצרו המנהלי של חשוד בהשתייכות ל"טרור עממי"

בג"צ דחה עתירה נגד מעצרו המנהלי של חשוד בהשתייכות ל"טרור עממי"
העותר, יליד 1986, תושב שכם. ריצה בעבר שני עונשי מאסר בפועל בגין ניסיון לסחר בציוד מלחמתי, ובגין קשירת קשר לגרימת מוות בכוונה (ההרשעה האחרונה משנת 2007, ובגינה הושתו על העותר 32 חודשי מאסר). העתירה מופנית כנגד צו המעצר המנהלי השני ברציפות שהוצא כנגד העותר, המורה על המשך מעצרו המנהלי לשישה חודשים מיום 27.10.2019 ועד ליום 26.4.2020.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון
עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20 
עו"ד נועם קוריס - כותב בישראל היום
לאחר דיון במעמד שני הצדדים, בהסכמת בא כוח העותר, עיינו שופטי ההרכב בחומר החסוי. ונחה דעת שופטי ההרכב כי נשקפת סכנה מן העותר, וכי יש בסיס לאמור בפרפרזה הגלויה בתגובת המשיבים ולפיה העותר "מעורב בהנעת פעילות צבאית עדכנית; לו קשר קונספירטיבי למג'האד שאהין ופעילי טרור עממי עדכניים; ברשותו מטענים/ רימונים מאולתרים; ושהייתו בשטח מסכנת את ביטחון האזור".


שופטי בית המשפט העליון אף קבעו, כי לא ראו מקום להתערב בהחלטת המפקד הצבאי ולא מצאו כי נפל פגם בהכרעות בתי המשפט הצבאיים בעניינו של העותר, לאור המסוכנות הנשקפת מהעותר לשלום הציבור ובטחונו.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.


יום חמישי, 12 בספטמבר 2019

העלים מס ביותר מ 4 מיליון ₪ וישב 24 חודשים במאסר

העלים מס ביותר מ 4 מיליון ₪ וישב 24 חודשים במאסר
בית המשפט העליון דחה בימים אלו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' סג"נ א' הלמן וכב' השופטים י' שיטרית וס' דבור) בע"פ 39688-01-18 ובעפ"ג 38923-02-18 מיום 17.9.2018 בגדרו נדחה ערעור המבקשים על הכרעת הדין וגזר הדין של בית משפט השלום בנצרת (כב' השופט ג' אזולאי) בת"פ 22481-07-09 מהימים 19.3.2017 ו-7.1.2018, בהתאמה, והתקבל חלקית ערעור המשיבה על גזר הדין.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – על המיליון הראשון – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com

ביום 23.3.2009 הוגש נגד המבקשים לבית משפט השלום בנצרת כתב אישום המחזיק שני אישומים המייחס להם עבירות של ניכוי מס תשומות בלי שיש להם לגביו מסמך כאמור בסעיף 38 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו 1975 (להלן: החוק), עבירה לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק (36 עבירות) ולפי סעיף 119 לחוק (ביחס למבקש 2 בלבד (להלן: המבקש)); וכן כי סירבו או נמנעו למסור פנקס אותו חייבים למסרו, לאחר שנדרשו לעשות כן, עבירה לפי סעיף 117(א)(1) לחוק. בתקופה הרלוונטית, הייתה המבקשת 1 (להלן: החברה) חברה הרשומה כ"עסק מורשה" והמבקש היה בעל מניות ומנהל פעיל בחברה. בין השנים 2007-2004 הגישו המבקשים 36 דוחות תקופתיים במסגרתם ניכו תשומות ללא תיעוד כדין בסכום של 4,031,856 ש"ח. כמו כן, במהלך חקירות החברה, נדרש המבקש להמציא את פנקסי החשבונות של החברה ולא עשה כן.

לאחר ניהול הליך הוכחות בבית משפט השלום, הורשעו המבקשים בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום. במסגרת הכרעת הדין עמד בית המשפט על כך שחרף פניות חוזרות ונשנות מטעם החוקר במחלקת החקירות של אגף המכס והמע"מ, המבקש לא התייצב לחקירה ברשויות המע"מ ולא העביר אליו כל חומר חשבונאי הנוגע לפעילות המבקשים בתקופה הרלוונטית. בית המשפט דחה את עדות המבקש, במהלכה טען כי אי העברת החומר החשבונאי נבעה משריפה במשרדי החברה בבית רימון וקבע כי מהראיות עולה כי הנהלת החשבונות של החברה נעשתה במשרד בנצרת ושם נמצא החומר החשבונאי. בית המשפט קבע כי עדות המבקש הייתה רצופה סתירות ושקרים ועמדה בסתירה לראיות אחרות.

בית המשפט דחה את טענות המבקשים למחדלי חקירה ולאכיפה סלקטיבית וקבע כי גם בהנחה שהתשתית הראייתית שהונחה היו בה ליקויים, אלה אינם יורדים לשורש ההרשעה; טענת האכיפה הבררנית נדחתה, בין היתר, משזו לא בוססה על תשתית עובדתית רלוונטית; כך גם נדחתה עתירה המבקשים להגנה מן הצדק תוך ציון כי הטענה לפיה המבקש לא הוזהר כדין, עובדתית, אין לה על מה לסמוך.

בתסקיר ובתסקיר משלים מטעם שירות המבחן בעניינו של המבקש צוין כי הסיכון להישנות עבירות כלכליות הוא נמוך ולמבקש נזקקות טיפולית. משכך, הומלץ לא למצות את הדין עמו, אלא להטיל עליו ענישה הרתעתית לתקופה קצרה לצד ענישה מותנית וקנס.

בגזר הדין עמד בית המשפט על חומרת מעשי המבקשים ועל הקלות הרבה שבה ניתן לבצע עבירות כגון דא. משכך, קיים אינטרס ציבורי למיגור העבירות בדרך של ענישה מכבידה. בחינת מדיניות הענישה העלתה כי במקרים דומים הוטלו עונשי מאסר בפועל ממושכים לצד קנסות כבדים. לחומרא שקל בית המשפט את טיב העבירות; שיטתיות ביצוען; התקופה הממושכת בה נעברו; עברו הפלילי של המבקש; והעובדה שהמבקש טרם הסיר את המחדל. לקולא נלקחו בחשבון נסיבותיו האישיות הלא פשוטות ונזקקותו הטיפולית, והכרת המבקש במעורבותו בעבירות ולקיחת האחריות מצידו.

לבסוף, גזר בית משפט השלום על המבקש את העונשים הבאים: 24 חודשי מאסר בפועל; מאסר על תנאי של 12 חודשים לבל יעבור אחת העבירות בהן הורשע; וקנס בסך 50,000 ש"ח או 8 חודשי מאסר תחתיו. על החברה הוטל קנס בסך 5,000 ש"ח עקב היותה בלתי פעילה.

ערעור המשיבה לבית המשפט המחוזי בנצרת על קולת העונש התקבל בחלקו וערעור המבקשים על הכרעת הדין ועל גזר הדין נדחה על שני חלקיו.

ביחס לערעור על הכרעת הדין ציין בית המשפט המחוזי כי עסקינן בהכרעת דין מנומקת היטב שהתייחסה לשלל טענות הצדדים, עליהם חזרו המבקשים בערעורם, ולא מצא להתערב בממצאי המהימנות והעובדה אותם קבע בית משפט השלום. צוין כי בצדק קבע בית משפט השלום, בהתבסס על ראיות ומסמכים, עדויות עדי התביעה וסתירות ושקרים של עדי ההגנה, כי החומר החשבונאי כלל לא היה במקום בו פרצה השריפה, ואין חולק כי לא נענו דרישות חוזרות ונשנות מטעם רשויות מע"מ מהמבקש להגיע לחקירה ולהציג חומר חשבונאי. עוד נקבע כי המבקש לא עמד בנטל הראיה, לאחר שהוכח כי ניכה מס תשומות מבלי שיש בידו מסמך כאמור בסעיף 38 לחוק. כן נדחתה טענתו כי המשיבה לא עשתה די לצורך השגת חומר חשבונאי רלוונטי, ונקבע כי מדובר בטענה מקוממת לאור עמדתו של המבקש שטען כי אין לקבל מסמכים וחומר שהופק על-ידי החוקר בהיותו בלתי קביל. בית המשפט דחה את טענת המבקש ל"נזק ראייתי" שנגרם לו בכך שמפאת חלוף הזמן הוא מתקשה לשחזר חומר חשבונאי. זאת, מכיוון שעוד בשנת 2008 נדרש פעמים רבות לשחזר את החומרים ולא עשה כן. אף צוין כי התמשכות ההליכים בתיק ברובה רובצת לפתחו של המבקש על רקע מספר חילופי ייצוג.

בית המשפט דחה גם את טענת המבקש למחדלי חקירה בקבעו כי רשויות מע"מ פעלו בכל דרך כדי להגיע לחקר האמת, ואולם המבקש הוא שסירב לשתף עמם פעולה. טענת המבקש להגנה מן הצדק מפאת העובדה שלא הוגשו כתבי אישום נגד רואה החשבון של החברה או נגד אחיו של המבקש נדחתה גם היא משהמבקש, בתור מנהל החברה, הוא שהיה אמון על ניהולה התקין, ומשלא הוכח כי החלטת רשויות האכיפה להגיש נגדו כתב אישום הייתה מונעת מטעמים בלתי ראויים. עוד נדחתה טענתו כי החוקר לא יידעו בדבר זכות ההיוועצות שלו, משעולה מהודעותיו שהוגשו על-ידי המשיבה כי הוזהר כדין.
          
לאחר סקירת מדיניות הענישה הנוהגת, דחה בית המשפט המחוזי את ערעור המבקשים על חומרת העונש תוך שקבע כי בגזירת העונש התחשב בית משפט השלום, בין היתר, בהמלצת שירות המבחן; בחלוף הזמן; ובנסיבותיו האישיות של המבקש, לרבות נזקקותו הטיפולית, וצדק משלא מצא לחרוג ממתחם העונש מקום שהמבקש אינו מודה באשמה וטרם הסיר את המחדל.

בית המשפט המחוזי קבע כי גם אם המתחם שנקבע לעונש המאסר נוטה לקולא, הדבר לא מצדיק את התערבות ערכאת הערעור, וקיבל את ערעור המשיבה באשר לגובה הקנס בלבד. נקבע מתחם לקנס שנע בין 100,000 ש"ח ל-400,000 ש"ח, חלף המתחם שנקבע בבית משפט השלום שנע בין 30,000 ש"ח ל-150,000 ש"ח. בקביעת המתחם התחשב בית המשפט בתכנון המוקדם שקדם לעבירות והשיטתיות שלהן; במשך הזמן בו בוצעו; ובנזק הכבד לקופה הציבורית בסך כ-4 מיליון ש"ח. אף צוין כי ייתכן שגובה הנזק היה מצדיק קביעת רף תחתון גבוה יותר. בהתחשב במצבו הכלכלי של המבקש ומכיוון שאין זו דרכה של ערכאת הערעור למצות את הדין עם המערער, סכום הקנס מוקם בתחתית המתחם והועמד על סך של 100,000 ש"ח או 10 חודשי מאסר תחתיו, כאשר יתר רכיבי גזר הדין יעמדו בעינם.

לאחר קיום דיון במעמד הצדדים, ביום 2.10.2018 הורתה השופטת י' וילנר על דחיית מועד התייצבותו של המבקש לעונש מאסרו עד ליום 11.11.2018, וזאת בהסכמת המשיבה.

המבקשים חוזרים על טענותיהם בהודעת הערעור שהוגשה לבית המשפט המחוזי ועותרים לקבלת רשות ערעור הן ביחס להכרעת הדין והן ביחס לגזר הדין. בנוסף לטענות אלו, מונים המבקשים שורה של שאלות משפטיות בעלות חשיבות ציבורית אשר לדידם מתעוררות במקרה דכאן, בין היתר, בעניין מחדלי החקירה; שאלת קבילות החומר שהופק על-ידי החוקר; נזק ראייתי שנגרם להם; אי אזהרתו של המבקש טרם חקירתו; עיוות הדין שנגרם בהתמשכות ההליכים; והתעלמות הערכאות קמא מחוסר יכולתו של המבקש להסיר את המחדל מפאת מצבו הכלכלי. משכך, עותרים המבקשים לזיכויים מהעבירות המיוחסות להם, ולחלופין, להקלה בעונשים שנגזרו כך שעונש המאסר יומר בענישה צופה פני עתיד.

בתגובתה לבקשה טוענת המשיבה כי הבקשה אינה מגלה עילה למתן רשות ערעור בגלגול שלישי. חרף האצטלה העקרונית אותה מנסים המבקשים לעטות לבקשה, למעשה, למבקשים טענות ערעוריות במהותן שהועלו ונדחו על-ידי הערכאות קמא. בעניין טענת ההגנה מן הצדק נטען כי לא הייתה כל אכיפה בררנית, וכתב האישום הוגש נגד הגורם הדומיננטי שפעל בחברה, המבקש, שאליו זרמו הכספים מושא העבירות. בעניין חומרת העונש, צוין כי המבקשים כלל לא טרחו להציג פסיקה שתומכת בעמדתם וכי בכל אופן ציין בית המשפט המחוזי כי המתחם שנקבע לעונש המאסר, בפועל, נוטה לקולא. טענותיהם לעניין העונש גם הן זכו למענה מפורט בפסק הדין של בית המשפט המחוזי וממילא אינן מצדיקות רשות ערעור בגלגול שלישי.
  
לאחר עיון בבקשה על נספחיה ובתגובת המשיבה הגיע בית המשפט העליון לכלל מסקנה כי דינה להידחות. הלכה היא כי רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן במקרים חריגים בלבד המעלים שאלה בעלת חשיבות כללית מבחינה משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים (ר"ע 103/82חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה), פ"ד לו(3) 123 (1982); רע"פ 4515/07 אבו שנב נ' מדינת ישראל (17.10.2007)) או במקרים בהם מתעורר חשש לאי-צדק מהותי או לעיוות דין (רע"פ6487/12 דביר נ' מדינת ישראל (15.7.2013)). חרף ניסיון המבקשים ליצוק לבקשתם אצטלה עקרונית, זו לא מעלה כל שאלה משפטית ונוגעת כולה לעניינם הפרטי, ולא מתעורר כל חשש לאי-צדק. די באלו על מנת לדחות את הבקשה.

יודגש כי מרבית הבקשה הועתקה מהודעת הערעור שהוגשה לבית המשפט המחוזי. בית משפט זה כבר עמד על כך שהעתקת עיקרי הטיעונים מכתב הערעור מעידה כי מטרת הבקשה אינה אלא ניסיון ל"מקצה שיפורים", ומטרה מעין זו אינה מצדיקה, ככלל, היעתרות לבקשת רשות הערעור (רע"פ 1402/15 טלי נ' מדינת ישראל, בפסקה 7 (4.3.2015)). טענותיהם של המבקשים הן טענות "ערעוריות" מובהקות, הממוקדות ברובן המכריע בממצאי עובדה ומהימנות, אשר נדחו על-ידי הערכאות קמא בצורה מנומקת ומפורטת תוך התייחסות לכלל טענותיהם. בהקשר זה יצוין כי, כידוע, התערבות ערכאת ערעור בקביעות עובדה ומהימנות היא מצומצמת, לא כל שכן מקום שעסקינן בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי", כבענייננו (ראו, למשל, רע"פ8781/16 ‏הלפרין נ' מדינת ישראל, בפסקה 11 (‏16.4.2018)). לא נמצא כי נפל בפסק הדין קמא כל פגם המצדיק התערבות, גם לגופו של עניין.

יתרה מזאת, מקום שעסקינן בטענות המופנות כלפי חומרת העונש בערעור ב"גלגול שלישי", על המבקש להצביע על סטייה קיצונית ממדיניות הענישה המקובלת במקרים דומים (ראו, מבין רבים, רע"פ 2627/18 ביטון נ' מדינת ישראל, בפסקה 9 (‏5.7.2018)). לא רק שטענת המבקשים בנוגע לסטייה ממדיניות הענישה נטענה בעלמא ולא גובתה בכל פסיקה, לאחר בחינה מפורטת של מדיניות הענישה (פסקה 121 לפסק הדין), לא שלל בית המשפט המחוזי כי המתחם שנקבע לעונש המאסר נוטה לקולא. טענות המבקש באשר לנסיבותיו האישיות זכו להתייחסות מפורטת של בית משפט קמא ונלקחו בחשבון בעת בחינת העונש שנגזר עליו, ולא נמצאה כל עילה להתערב בקביעתו.
  
עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.